#separator:tab
#html:true
#notetype column:1
#tags column:5
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמ. ישראל שיש לו בבית חביות יין ונמצא עובד כוכבים עומד בין החביות האם היין מותר בשתיה או בהנאה? 	"אם אין לו תירוץ על הכניסה היין מותר אפילו בשתיה <sup>קלו</sup>. אם יש לו תירוץ על הכניסה אפיי שאין לו תירוץ על הנגיעה היין אסור ולדעת רש""י אפילו בהנאה <sup>קלז</sup>.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלו.  והר""ן הוסיף שמותר אפי' בחביות פתוחות ונמצא עומד בצד היין אפי' בתוך פישוט ידיים .
<br>קלז.  ולדעת הראב""ד אסור רק בשתיה ומותר בהנאה.</span>"	עבודה זרה ע.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמא. מאלו סיבות התיר רבא לשתות יין שהתייחד עמו עובד כוכבים? 	כשהעובד כוכבים חושש שהישראל רואהו או שחושש שהישראל יבוא או כשנתפס עליו כגנב	עבודה זרה ע.		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמב. ההיא רביתא דאישתכח דהות בי דני והוה נקיטא אופיא בידה. מדוע התיר רבא והאם מותר דוקא בקטנה? 	"רש""י פירש שרבא תלה שמגב החבית לקחה, ואפי' כשלא ניכר עכשיו שיש קצף בחוץ, ודוקא קטנה שאינה יודעת בטיב ניסוך ואיננה מוסרת נפשה ליגע אבל בגדולה אין תולים לקולא. וכתבו התוס' (ד""ה ההיא) שלפירוש רש""י, היום גם בגדולה יהיה מותר כיון שעכשיו גם הגדולים אינם בקיאים בטיב ניסוך. והתוס' (ד""ה אימר)  <sup>קלח</sup>פירשו שרבא תלה שקלטה הקצף מן האויר מגובה החבית ולא נגעה בייין ומותר גם בגדולה.<span style=""font-size: 12pt !important; color: #504f4b;"">
<br>קלח.  והר""ן הוסיף דמיירי שהיתה בחזקת המשתמר שהיה י שראל יוצא ונכנס ואי לאו משום אופיא פשיטא דליכא למיחש אפי' בגדולה, ורבא חידש שגם כשבידה אופיא אין לחוש.</span>"	עבודה זרה ע: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	רמג. ההוא פולמוסא דסליק לנהרדעא ופתחו חביתא טובא. מדוע התיר רבי אלעזר ? 	"רב דימי הסתפק אם רבי אלעזר התיר כיון שסבר כרבי אליעזר דספק ביאה טהור או משום שסבר שרוב ההולכים עם הפולמוסא ישראל והולכים אחר הרוב. ולצד הראשון הקשתה הגמ' שאינו ספק ביאה אלא ספק מגע ותירצה שכיון שפתחו יותר מכדי שתיה מוכח הדבר שעל דעת ממון פתחו. רש""י פירש שבגנבתם טרודים וכיון דמוכחא מילתא לקולא כספק ביאה דמו. ור""ת בתוד""ה ההוא פירש דר""א מטהר משום ספק ספיקא, והכא הוי ספק ספיקא ספק עובדי כוכבים או ישראל ואת""ל<br>שהם עובדי כוכבים שמא פתחו לשם ממון ולא לשתיה כיון שפתחו הרבה."	עבודה זרה ע: ותוס'		
תת - שאלה רגילה - (לשימוש המאגר)	"רמד. מה דין טהרותיו של חבר 1) בחצר שחלקה במסיפס ומצד שני ע""ה 2) בפנימית והחיצונה של ע""ה וידו של ע""ה מגעת לשם 3) בגגו בצד גגו של ע""ה וידו של ע""ה מגעת לשם? "	"1) לרב טמאות לרבי יוחנן טהורות.2) טהורות אפיי לרב שאם יפשוט ידו יראה כגנב.<br>3) לרבי יוחנן טהורות לכו""ע. לדעת רב טהורות רק לת""ק אבל לרשב""ג טמאות."	עבודה זרה ע:		
